אבי אלמוג

הנדסאי אדריכלות ויועץ נגישות, בעל 16 שנות ותק בענף הבניה. בעל משרד בוטיק המספק שירותי אדריכלות, נגישות, הוצאת רישיונות עסק, היתרי בניה, שינוי תב"ע וכדו'. הקווים המנחים אותנו הם: • מקצועיות • שקיפות • אכפתיות • שאפתנות • מקוריות תהליך העבודה - לאחר שרכשנו מגרש, הפגישה הראשונה היא לאפיון הצרכים. האדריכל מברר את הצרכים, התקוות, החלומות והשאיפות. זהו המקום לבחון סוגיות כמו מספר חדרים, מיקום חדרים, חלוקה לשטחים חברתיים/פרטיים/שטחי שירות, וכן דגשים ספציפיים כמו מטבח עם או בלי אי, סלון גדול, משרד ביתי, יחידה להשכרה, יחידה למתבגר, חדר משפחה, התאמה לבעלי מוגבלויות, בנייה ירוקה, גינה ועוד. האדריכל מתייחס בשלב זה גם להיבטים כמו צמיחה והצרכים המשתנים בעתיד. אפיון הצרכים מאפשר לגבש את הפרוגרמה האדריכלית. הפרוגרמה כוללת את המטראז' של המבנה האדריכלי מבחינת מ"ר והחלטה על נושאים כמו מפלסים, מרתף, בריכת שחיה וכדומה. כאן גם נושא התקציב עולה על הפרק. לדוגמה, אם הוחלט על מטראז' של כ-180 מ"ר אבל התקציב מאפשר בנייה של 150 מ"ר בלבד, אזי יש לבדוק אילו פונקציות אפשר לצמצם, לאחד, לבטל וכו'. תכנון אדריכלי - בשלב זה מתחילים לתכנן ולראות בסקיצות דו ותלת מימד איך נראה הפרויקט. מדובר על סדרת פגישות של האדריכל והלקוחות שבמסגרתן מתאימים את הפרוגרמה האדריכלית לפני השטח עם מגבלות התב"ע והתקנון, לתקציב ולקו העיצובי שהוגדר. הסקיצה הסופית שמשורטטת בקנה מידה של 1:100 תהפוך לגרמושקה המשמשת להגשת בקשה להיתר בניה. הגשת בקשה להיתר ויציאה למכרז קבלנים - עם אישור הסקיצה הסופית, האדריכל מגיש בקשה לקבלת היתר בניה. תפקידו כולל בשלב זה את ההתנהלות מול הרשויות השונות לקבלת ההיתרים (ועדות התכנון והבנייה, פיקוד העורף, תאגיד המים, כיבוי אש, חברת החשמל וכו'). אנו מתמחים בהליך הרישוי ועמידה בלוחות זמנים ברורים ומוגדרים מראש. לאחר קבלת ההיתר בפועל, האדריכל מנפיק סט תוכניות אדריכליות לביצוע בקנה מידה של 1:50. כאן למעשה מסתיים תפקידו. למעט שניים-שלושה ביקורי אדריכל בשטח (פיקוח עליון), המושכות עוברות לידיהם של המפקח מטעם הלקוחות והקבלן המבצע. עיצוב פנים - "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". הגדרת קו וסגנון עיצובי מתאים לכל תקציב, בחירת בעלי מקצוע אמינים ומשורים בתחומי נגרות, מסגרות, אלומיניום ועוד, להשלמת הפרויקט באופן מושלם והגשמת החלום. נגישות מהי? נגישות היא דבר ערכי ומחייב ע"פ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בכל הליך של הוצאת היתר בניה, היתר לשימוש חורג או רישיון עסק, מומלץ להיוועץ עם יועץ נגישות מתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה) על מנת לעמוד בדרישות הנגישות לרבות החוקים והתקנות הרלוונטיים, ולהימנע מחשיפה לתביעות משפטיות, עוגמת נפש והוצאות מיותרות. במקרים מסוימים החוק דורש להיוועץ בנוסף גם עם יועץ נגישות השירות, למשל כאשר פותחים עסק שהוא בית אוכל או במקרים של הוצאת היתרי בניה למבנים ציבוריים, מוסדות בריאות, מוסדות חינוך ועוד. בתקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות קיימים פטורים אשר חלים במקרים מסוימים בעיקר על עסקים קטנים ומבנים קיימים. יועצי הנגישות שלנו מנוסים מאד וממליצים על מתן פתרונות הנגשה מעשיים לכל תקציב, אופן ביצוע הנגשה, ועוד. כמו כן, אנו מציעים שירותי נגישות מורכבים כגון: נגישות למוסדות בריאות, נגישות לבתי אבות, נגישות לחברות בעלות 5 מבנים ויותר וכדו'. במקרים אלה, החייב בנגישות (בעל העסק או בעל הבניין) נדרשים לעמוד בתקינה מחמירה בה פרק נגישות השירות בא לידי ביטוי באופן נרחב יותר. לדוגמא: חברה או עמותה המעסיקה 25 עובדים ומעלה נדרשת למנות רכז נגישות מטעמה אשר עובר הדרכות מקצועיות על מנת לאפשר מתן שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות ולעובדים עם מוגבלות ע"פ החוק. מהפך הנגישות החל בתפיסה שלנו כחברה במטרה להגן על חירותו וכבודו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתלב בחברה בצורה שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים. התאמות הנגישות נדרשות במבנים, בתשתיות, במרחב הציבורי ובאופן פרטני. הנגישות מחזקת אותנו כחברה באופן שבו כל אדם, עם מוגבלות ובלי, בין אם במקרה פתאומי (חלילה תאונות, פציעות מחלות ועוד) ובין עם קשיים בגיל השלישי, נשים בהריון, נשים עם עגלות וכדו', מקבל מענה שוויוני ראוי ומכובד. כללים בסיסיים למתן שירות נגיש • אדם עם מוגבלות הוא אדם ככל אדם אחר. • אדם עם מוגבלות אינו מצפה ליחס מיוחד, אלה התחשבות בצרכיו. • ישנם מקרים בהם המוגבלות נראות לעין וישנם מקרים בהם המוגבלות סמויה. • יש להציע עזרה באדיבות לאדם עם מוגבלות. • אין לכפות עזרה או לצאת מנק' הנחה כי נותן השירות יודע טוב יותר מהי העזרה שאדם עם מוגבלות זקוק לה. • יש להקשיב בנימוס לכל בקשה של אדם עם מוגבלות ולהשתדל להיענות לה ככל שאפשר. • אדם עם מוגבלות מגיע לפעמים עם מלווה. יש לדבר אליו ולא אל המלווה.