ריצוף הבית - התהליך, החומרים והתקנים

כאשר מתבצעות עבודות ריצוף אצלכם בבית מובן שלא קריטי לדעת ב-ד-י-ו-ק באילו חומרים משתמש קבלן השיפוצים ולמה. עם זאת, אין ספק שידע כללי על החומרים השונים המשמשים לריצוף ועל תהליך העבודה התקני יכול לסייע לכם להבין אם העבודה שמתבצעת אצלכם נעשית כהלכה ובאופן מקצועי. שאלנו קבלני שיפוצים העוסקים בריצוף לגבי החומרים הנמצאים בשימוש בעבודות ואספנו מידע שיכול לשמש אתכם בשיפוץ שלכם. כך תוכלו לעקוב אחרי השלבים, לבדוק אם הקבלן מבצע אותם, להבין מהם החומרים בהם הוא משתמש ולזהות בעיות או אי-עמידה בתקן בזמן העבודה. אם אתם קוראים וצצות לכם שאלות נוספות, תוכלו להיעזר בפורום שלנו, בו אנשי מקצוע עונים על שאלות בנושא ריצוף וקרמיקה. 

ריצוף חדש

כאשר מיישמים ריצוף חדש עושים זאת על מצע של שומשום - סוג של חצץ דק, עליו מיישמים טיט - תערובת של מלט וחול ביחס של 3:1, לה מוסיפים חומר מחזק בי.ג'י. בונד בכמות של כ-10 אחוז מכמות החומר. המלט בו משתמשים לתערובת הטיט בתהליך יהיה מלט אפור או מלט לבן, תלוי ברמת החוזק שמעוניינים לתת למשטח. מלט אפור יהיה סוג המלט המועדף לפנים הבית. אם מדובר בחניה או במשטחים שצריכים לשאת משקלים כבדים יש להשתמש במלט לבן שהוא חזק יותר. רוב המלט הנמצא בשימוש בישראל מגיע מחברת נשר הישראלית.

עם איזה חומר לרצף?

גרניט פורצלן

גרניט פורצלן הוא סוג הריצוף הפופולארי ביותר בישראל. מדובר בשדרוג של אריחי הקרמיקה המיועדים לחיפוי קירות ודורשים עמידות נמוכה יותר. אריחי גרניט פורצלן מגיעים ברמות גימור שונות - מאט, מבריק ולאפטו (ליטוש חלקי). גימור מאט מבליט פחות לכלוך, ניתן להשתמש עליו ברוב חומרי הניקוי והוא עמיד יותר לשריטות. האריחים המבריקים דורשים הקפדה על תחזוקה וניקיון. גימור הלפאטו הוא מעין פתרון ביניים בין השניים.

חסרונות: מדובר באריח עם הרבה יתרונות. החיסרון של אריחי גרניט פורצלן הוא אולי דווקא הטווח הרחב של המוצרים הנמצאים בשוק העלול לבלבל. חיסרון נוסף הוא שלמרות שיש ניסיון לתת מענה לחובבי הפרקט או השיש, אין תחליף לחומרים הטבעיים הללו ומי שמשוגע לדבר לא ימצא מענה לצרכיו.

יתרונות: בשל היותו אריח פופולארי ניתן למצוא אותו במגוון דגמים וגדלים. הוא אפילו מתיימר לתת מענה לחובבי העץ והפרקטאו האבן הטבעית עם אריחים שמחקים את המראה של החומרים הללו. יתרונות נוספים הם העמידות הגבוהה, המראה שיכול להתאים לכל טעם והמחירים הנמוכים יחסית.  

מחיר: טווח מחירי הריצוף בגרניט פורצלן הוא רחב מאוד, כאשר אריחים גדולים או בעלי צורות לא סטנדרטיות יעלו יותר. המחירים נעים בין 50 ש"ח למ"ר לסוג הפשוט ביותר ויכול להגיע גם עד ל-600 ש"ח למ"ר.

עבודת הריצוף: ריצוף גרניט פורצלן נעשו בצורה סטנדרטית בשתי דרכים - או בהדבקה על ריצוף קיים או מאפס, על מצע של חצץ דק, עליו מיישמים טיט. בין האריחים מיישמים רובה. 

ריצוף באבנים טבעיות

האבנים הטבעיות הנמצאות בשימוש לריצוף הן שיש, גרניט, גיר ובזלת. כל אחת מארבע האבנים הללו היא בעלת רמות חוזק ורמות ספיגה שונות (הגיר היא האבן החלשה והסופגת ביותר, גרניט היא האבן החזקה והסופגת פחות). יתרונות האבנים המתאפיינות בספיגה גבוהה הן שחומרי היישום של הריצוף נספגים טוב ולא מתנתקים בקלות, אך החיסרון הוא שאבנים כאלה פחות עמידות ללכלוך ולנגיפה. בצד השני של הסקאלה, האבנים הסופגות פחות מחייבות שימוש בפריימר כדי לקשר בינן ובין הטיט בעת ביצוע הריצוף. פעמים רבות ריצוף באבן טבעית בדרך כלל לא ייראה כריצוף ובו אריחים נפרדים אלא כפלטה אחת גדולה. כדי להשיג את המראה הזה מתבצע ליטוש לאחר היישום.

חסרונות: ריצוף באבן טבעית דורש בדרך כלל תחזוקה שוטפת של חידוש סילר על גבי הרצפות. בנוסף, הוא דורש זהירות רבה בזמן ניקיון ושימוש בחומרים עדינים בלבד. כאשר מדובר באבנים רכות חשוב לנקות מיד לאחר שנשפך דבר מה על הריצוף כדי שלא יישאר כתם. מעבר לכך, מדובר בריצוף שמתאים פחות לבתים בהם יש ילדים קטנים או בעלי חיים מכיוון שהוא מתמודד פחות טוב עם לכלוך ושחיקה. חיסרון נוסף של ריצוף באבן טבעית הוא מחיר גבוה. מדובר בחומרים שמחירם ההתחלתי גבוה בהרבה מהמחיר ההתחלתי של ריצוף גרניט פורצלן או טרצו.

יתרונות: מראה ריצוף באבן טבעית הוא יוקרתי וייחודי. מדובר במעין סמל סטטוס שניתן לראות יותר בשיפוצי יוקרה. ישנה אפשרות של אבני גרניט פורצלן המחקים את מראה ריצוף השיש, אך מי שמבין לעולם יוכל להבדיל בין החיקוי לבין הדבר האמתי.

מחיר: מחירי ריצוף באבן טבעית (לחומרים בלבד) נעים בין 100 ש"ח לבין 400 - 500 ש"ח למטר, תלוי בסוג האבן. אבני הגיר הן האבנים הזולות ביותר וגם אבני הגרניט בצבעים העזים זולות יותר, מכיוון שהביקוש להן אינו גדול. שיש לבן וחלק ללא "גידים" הוא היקר ביותר ויגיע לטווח הגבוה של כ-500 ש"ח למטר.

עבודת הריצוף: ישנם דגשים שונים לעבודה בהתאם לסוג האבן. לאבנים בעלות רמת ספיגה גבוהה יש ליישם חומר איטום בגב האריח. לאבנים הקשיחות יש צורך במריחת פריימר שיקשר בין האבן לטיט. שיש לבן שקוף יש לרצף רק על ריצוף קיים (ואם אין כזה מרצפים בסוג ב' ומעליו שכבת השיש).

ריצוף טרצו

אריחי טרצו עשויים מבטון ומאגריגטים (אבנים קטנות), חלקו העליון של האריח עבר שיוף כך שהאגריגטים נראים לעין. מדובר במרצפות שאנו מכירים בדירות ישנות, שזוכות לפופולאריות מחודשת בגלל מספר יתרונות שיפורטו בהמשך. ניתן למצוא אריחי טרצו בצבעים שונים או עם דוגמאות אחרות של אגריגטים לפי גודלם. את המרצפות ניתן לרכוש בשבע רמות שונות של ליטוש, המשפיעות גם על המחיר. אין הרבה משחק עם הגדלים של האריחים. ברוב המקרים הם יהיו בגודל של 30 על 30, כאשר בהזמנה מיוחדת ניתן למצוא גם אריחים של 20 על 20. לאחר רכישת אריחי טרצו ניתן, בכל שלב, לבצע ליטוש של האריחים שייתן מראה אחיד למשטח כולו ללא מרווחים.

חסרונות: בשל העובדה שמדובר באריח העשוי בטון, שהוא חומר סופג, יש להגן על האריח מספיגה של נוזלים. בדומה לשיש היוקרתי, גם הטרצו דורש הגנה של סילר על המשטח כדי למנוע מכתמים להיספג. חיסרון נוסף הוא שמדובר במראה מאוד מסוים. בשונה מהגרניט פורצלן שמאפשר מגוון רחב מאוד של סגנונות וצבעים, הטרצו הוא סגנון ספציפי ובחירה בו היא עניין של טעם אישי.  

יתרונות: ריצוף הטרצו הוא עמיד במיוחד ובעל נראות טובה גם כאשר הוא מיושם על ידי איש מקצוע פחות טוב. כאשר הרצף מיישם רצפות גרניט פורצלן הוא צריך לכסות את כל השטח בטיט כדי שייתפס, אם הדבר לא ייעשה ייצרו אזורים המועדים לשבירה. במקרה של טרצו הבטון בתחתית האריח יבטיח עמידות רבה יותר לשבירה. רמות ההתנגדות של האריח היא גובהה ולכן ניתן למצוא את סוג האריח במקומות ציבוריים. האריח אינו דורש תחזוקה מיוחדת וניתן להשתמש במוצרי ניקיון רגילים עליו כדי לקבל תוצאה טובה. בנוסף לכל זאת ריצוף טרצו אינו יקר ומתאים מאוד לבתים עם ילדים או בעלי חיים מכיוון שלכלוך אינו בולט עליו.

מחיר: מחירי אריחי טרצו נע בטווח שבין 50 ל-100 ש"ח למ"ר.

עבודות הריצוף: ישנן מספר נקודות בתהליך יישום מרצפות הטרצו השונות מיישום אריחים מסוגים אחרים: ריצוף טרצו חייב להיות ריצוף חדש ולא בהדבקה מעל ריצוף קיים. בשלב היישום יש להשתמש בשומשום בעובי של לפחות 25 מ"מ, ולא בחול. כאשר מיישמים מרצפות טרצו מומלץ שלא להשתמש ברובה אלא לרצף את האריחים במרווח של מ"מ אחד. לאחר השימוש בפטיש גומי על האריחים הטיט יעלה בין המרצפות ויתמקם בחריצים ביניהם.

ריצוף בהדבקה

ריצוף בהדבקה הוא שיטת ריצוף שבה במקום לעקור את הריצוף הקיים ולהחליפו בריצוף חדש, מדביקים על הישן את האריחים החדשים. שיטת ריצוף זו היא זולה יותר מכיוון שהיא חוסכת את המחיר על עקירה ופינוי הריצוף אך אינה תמיד אפשרית - למשל במקרים שבהם הריצוף אינו ישר או בסוגי אריחים מסויימים, כמו אריחי טרצו, אותה לא מומלץ להדביק על ריצוף קיים. מובן שכאשר מיישמים ריצוף חדש מעל ריצוף קיים יש לוודא שבריצוף הקיים אין אריחים רופפים או שקעים משמעותיים בריצוף. אם ישנם אריחים בודדים רופפים יש לתקנם. אם מדובר בשקעים או הבדלי גובה כדאי שלא לבחור בריצוף בהדבקה אלא להוציא את הריצוף הקיים ולהחליפו בחדש. אם אתם מתלבטים, אפשר להתייעץ עם קבלן ריצוף בנושא. 

כאשר מדובר בריצוף בהדבקה מעל ריצוף קיים ישנן פעולות שיש לבצע על הריצוף הקיים לפני ההדבקה בהתאם לסוג הריצוף הקיים:

קרמיקה - כאשר מיישמים אריחים חדשים על אריחי קרמיקה חשוב לחספס את המשטח. הדבר נעשה באמצעות שפשוף עם דיסק יהלום. לאחר מכן יש ליישם חומר מקשר - סילר מגורגר, המוסיף חספוס אחרון. יש להמתין שהחומר יתייבש ולאחר מכן לעבור לרצף בהדבקה.

אבן, שיש או טרצו - כאשר מדובר בתשתית אבן יש לשפוך חומצת מלח ש"אוכלת" מעט את האבן ומחספסת אותה, כדי שלא יווצר ניתוק בין חומר ההדבקה לקרמיקה הישנה. אחרי הייבוש מורחים חומר מקשר ואחריו מדביקים את האריחים.

תהליך ההדבקה מתבצע עם דבק מיוחד על בסיס צמנט אותו יש למרוח בכמויות קטנות כדי שלא יתייבש תוך כדי התהליך. יש המוסיפים מים לדבק אך הדבר אינו מומלץ. על פי התקן, יש לשמור על מרווחים (פוגות) של 3 מ"מ בין האריחים. הסיבה לכך היא שבמקרה שישנו צורך בתיקון ובהוצאת האריח ניתן לעשות זאת ללא פגיעה באריחים האחרים. בנוסף, האריחים מתרחבים ומתכווצים בחום וקור ולכן יש לשמור על מרווחים ביניהם כדי למנוע שבירה. ישנם קבלני שיפוצים שמעדיפים מרווחים של 2 מ"מ בחלק מסוגי המרצפות מסיבות אסתטיות. כדאי לבדוק עם קבלן השיפוצים שלכם מה הוא מתכוון לעשות ולוודא עימו שלא תיווצר בעיה במקרה שיהיה צורך בהוצאת אריח.

יישום רובה בין האריחים

ברווח שבין האריחים יש למרוח רובה, המתחלקת לשני סוגים: רובה אקרילית ורובה אפוקסית.

רובה אקרילית - זוהי הרובה המיושמת ברוב הבתים זהו חומר על בסיס צמנטי המגיע באבקה אותה מערבבים עם מים. את הרובה דוחסים ברווחים שבין האריחים, ואחרי מספר דקות יש לנגב במים את שאריות הרובה שנותרו על האריחים.

רובה אפוקסית - הרובה האפוקסית מגיעה במרקם של משחה אותה מערבבים עם חומר מקשה. הרובה האפוקסית מתקשה מהר ולכן יש לעבוד איתה בכמויות קטנות. רובה אפוקסית היא חזקה יותר אך יקרה יותר (מחיר עבודה עם רובה אפוקסית תייקר את העבודה ב-30 - 40 ש"ח למ"ר) והעבודה עמה קשה יותר. הרובה האפוקסית נמצאת בשימוש בעיקר בחדרים רטובים, בבריכות שחיה ובחנויות בשר ודגים, בהן הרצפות נרטבות באופן תדיר. יצרניות בולטות של רובה הן חברת דניאל, נגב קרמיקה וטמבור.

ישנם בעלי מקצוע העובדים בצורה לא תקנית ומערבבים כמויות גדולות יותר של מים ממה שצריך, ואז פשוט מחדירים את הרובה בין הפוגות באמצעות מגב. הבעיה היא שכאשר הרובה דלילה מדי היא אינה חזקה מספיק ועשויה להתפורר. בנוסף, היא שוקעת מטה. לכן, חשוב לשים לב שהעבודה עם הרובה נעשית באופן הנכון, ואם יש צורך בכך, ניתן לעגן זאת בהסכם מול הקבלן. אם אתם רואים עבודה עם מגב - סביר שהרובה דלילה מדי. 

בנוסף, חשוב לדעת כי עבודת הריצוף מתבצעת בשיטת "רטוב על רטוב" - הדבק נמרח על גב האריח וכן על הרצפה (בריצוף בהדבקה) או על גב האריח המתחבר לטיט (במקרה של ריצוף חדש). בכל מקרה, גם האריח חייב להיות מרוח בחומר כדי להיתפס על המצע עליו הוא מרוצף. אחרת האריחים יתנתקו. 

תקנים לריצוף

מכון התקנים קובע הנחיות ברורות לגבי מוצרי הריצוף עצמם, וכן לגבי האופן התקני שיש ליישם אותם. כדאי להכיר את הנקודות החשובות בתקן, כדי לוודא שהעבודות נעשות כהלכה. אנו נסביר כאן כמה עקרונות חשובים בתהליך הריצוף, ואת האופן בו תוכלו לבדוק אם הם נשמרים:

ריצוף מישורי

אחת מהנקודות הברורות מאליהן אליהם מתייחס התקן לריצוף הוא נושא המישוריות. הריצוף בתוך הבית חייב להיות ישר, ולא לנטות בשיפוע כלשהו, מלבד חדרים רטובים, בהם יהיה שיפוע של אחוז אחד כדי שהמים יוכלו לזרום לפתח הניקוז. גם ריצוף חוץ במרפסת יצטרך להיות בשיפוע ולהוביל לפתח ניקוז, על מנת שמים לא ינזלו לתוך הבית. כדי לבדוק אם אכן המרצפות ישרות ניתן לבצע בדיקה באמצעות פלס או לשפוך מים עליהן ולראות שאינם זורמים לכיוון מסויים.  

שקעים נקודתיים

סטייה מקומית בריצוף היא נקודה אחת שבה האריח פתאום גבוה או נמוך יותר ביחס לשאר הריצוף. הבעיה העיקרית במקרה כזה תהיה הצטברות של מים בזמן הניקיון במקום אחד העלולים לחלחל פנימה. גם כאן, אם ישנה חריגה מהתקן המאפשר סטייה של 2 מ"מ לאורך 2 מטר ניתן לבדוק זאת באמצעות סרגל אותו מצמידים לריצוף. התקן מאפשר סטייה של מ"מ אחד בין אריחים סמוכים, אם ישנה סטייה גדולה יותר מדובר בעבודה לקויה. במקרה כזה יש לבקש מקבלן השיפוצים לתקן את הבעיה באריח שאינו נמצא במפלס הנכון.

מרווחים בין האריחים

מרווחים בין המרצפות - המרווחים בין האריחים (הנקראים גם פוגות) אמורים לעמוד על 2 - 3 מ"מ, מלבד במרצפות טרצו בהן המרחקים יכולים להיות גם מ"מ אחד. עליהם להיות ישרים וברוחב אחיד. ניתן להבחין בקלות בבעיה ברוחב הפוגות פשוט מהתבוננות בריצוף, ואם ישנה בעיה יש לבקש מאיש המקצוע לתקן. כדי להבטיח שהמרווחים ברוחב הנכון משתמשים בעלי המקצוע בספייסרים (מרווחנים) אותם הם מכניסים בין האריחים ומבטיחים שהרוחב האחיד נשמר.  

סדקים באריחים

ישנן בעיות הנובעות מאי עמידה בתקן המתגלות בשלבים מאוחרים יותר, כמו סדקים באריחים. סדק באריח יכול להיגרם כתוצאה מאריח שאינו עומד בתקן או מאופן הנחת אריחים לקויה, כמו מריחת טיט שלא על פני כל האריח, מה שיוצר מעין כיס אוויר המועד לשבירה. הדבר יכול להיגרם גם מאי הקפדה על מרחק תקין בין האריחים המתרחבים ומצטמצמים בקור ובחום. הפתרון לכך הוא פשוט להסתכל על תהליך העבודה ולוודא שהעובדים מקפידים על מריחת על שכבת טיט אחידה ועל רווחים תקניים בין המרצפות.

פגמים תקניים

התקן לאריחי קרמיקה קובע כי באריח מותר שיהיו עד שני פגמים מזעריים מתוך האפשרויות הבאות: באריח יכול להיות שבר של עד 2 מילימטר רבוע, מותרים שברים של עד 0.6 מ"מ, מותר שיהיה כתם אחד בקוטר 0.6 מ"מ, במקצועות יכול להיות חוסר בזיגוג או עודף זיגוג ברוחב של 0.5 מ"מ ובאורך של 5 מ"מ. יכולות להיות שתי גבשושיות בפני האריח בקוטר 0.6 מ"מ. אם הבחנתם ביותר משני פגמים מהסוגים האלה באריח, הרי שמדובר באריח שאינו עומד בתקן. ישנו ליקוי ספיציפי לאריחי טרצו, בשל היותו אריח המורכב מבטון בשילוב עם אגריגטים (חצץ). באריח מסוג כזה אחד האגריגטים עלולים ליפול מהאריח וליצור חור. במקרה שמדובר בחור משמעותי, יש להחליף את האריח.

כדאי להיות סלחניים לפגמים מזעריים, וכפי שניתן לראות גם מכון התקנים מאפשר כמות מסויימת של פגמים מינימליים. יש פגמים סבירים שאינם מורגשים ואין צורך לפסול כל אריח שהרצף שולף מהערימה אלא להשתמש בשכל הישר. בכל מקרה, כדאי לשמור על תקשורת רציפה עם קבלן השיפוצים ולהבין מה הוא עושה בכל שלב, כדי שלא תופתעו בשלב מאוחר יותר.

סמכו על בעל המקצוע

אחרי שהשקעתם רבות בבחירת איש המקצוע המתאים, חשוב לסמוך עליו שיש לו את הידע הנדרש לעשות את העבודה המקצועית ביותר. גם אם תקראו ותלמדו על הנושא לא יהיה לכם את הניסיון הרב מהשטח של קבלן השיפוצים, לכן הבסיס ביניכם ובינו צריך להיות אמון הדדי. המידע שלפניכם מיועד לכך שתכירו את עבודות הריצוף, תוכלו להבין מה נעשה אצלכם ולהכיר את העקרונות הבסיסיים, אך אינו מהווה תחליף לתקשורת טובה עם איש המקצוע.