תכנון דירה קטנה - כלים לתכנון חללים קטנים בסביבה אורבנית
מאמר מאת צוות שיפוצים פלוס
מגורים בדירות קטנות בעיר היו בעבר עניין של צעירים בעיקר, שנטו לארוז את המשפחה ולעבור לבית בפרברים עם גינה ברגע שהדבר התאפשר. כיום, ישנה חשיבה חדשה המקדמת מגורים בחללים קטנים ופרקטיים בתוך העיר, גם עבור משפחות. המגמה נובעת מגורמים שונים כמו אהבה לעיר, שינויים במבנה התא המשפחתי המסורתי, המחאה החברתית ועליית המחירים. בהתאם למגמה זו המציאו האדריכלים רוני אביצור ועופר רוסמן מסטודיו XS את "מדד הקומפקטיות". מדד השובר כמה מהתבניות המקובלות שהתרגלנו לחשוב בהן, ומוביל חשיבה אחרת לחלוטין המעודדת קומפקטיות וניצול מיטבי של החלל לצרכינו. המדד מרענן את החלום השכיח של "בית בכפר עם גינה" ומאפשר לנו להישאר בעיר אך לא לוותר על אורח חיים ועל תכנון חלל המותאם לצרכנו. אם אתם עומדים בפני שיפוץ הבית, היכרות עם העקרונות הללו יכולים לפתוח לכם את הראש לכיוונים חדשים בתכנון, השונים מהכיוונים המסורתיים שאנו רגילים אליהם.
אך האם "קומפקטי" לא משמעותו צפוף? ולמה שלא נרצה לחיות בבתים גדולים ומרווחים?
הם מסבירים כי "קומפקטי" אינו בהכרח גם קטן. הכוונה היא לאריזה איכותית המתאימה בדיוק לצרכי המשתמש. כדי להמחיש את העניין ניתן לתת את דוגמת האולר, שהוא חפץ קטן אך מכיל שימושים רבים או מטוס, שהוא גדול אך החלל בו מותאם בדיוק לצרכים להם הוא בא לתת מענה. דירה קומפקטית אינה חייבת להיות קטנה אך עליה להיות מתוכננת בצורה שתתאים באופן מדויק לדייריה. איך אנו בודקים עד כמה החלל הוא אכן קומפקטי? כאן נכנס לפעולה המדד שהמציאו, המורכב משבעה רכיבים שונים. כאשר שלושת הראשונים בהם, כלל אינם באחריות האדריכל. המרכיבים הללו הם קרבה למרכז עירוני, מ"ר לנפש ועלות למ"ר.
מחפשים אדריכל ולא מצאתם ?
ניצול חלל
"יש לנו אמירה חשובה לגבי עירוניות", מסבירים האדריכלים, "בניית בית של 40 מ"ר במדבר עדיין לא מייצרת קומפקטיות, מכיוון שמגורים במקום כזה מחייבת שני כלי רכב ונסיעה ארוכה עבור כל צורך שהוא". כך שאחד המדדים הקובעים את מידת הקומפקטיות הם האפשרות להגיע בהליכה או אופניים למרכז עירוני.
המדד השני, מ"ר לנפש, הוא מובן - אם שלוש נפשות חיות בבית של 300 מ"ר, וכל אחד 100 מ"ר, ברור שלא מדובר בבית קומפקטי. "מצד שני תכנון דירה במרכז העיר עבור 4 נפשות ב-64 מ"ר מייצגת אתגר אמתי", מסבירים האדריכלים, "בעיקר אם הצרכים שלהם הם שיהיה מטבח שמבשלים בו לא מעט, 2 חדרי שירותים ומקלחת, חדר הורים וחדר לכל ילד. פרוגרמה של וילה צריכה להתאים לצרכים של 64 מ"ר, ופה באה לידי ביטוי הקומפקטיות".
המדד השלישי הוא מדד העלות. כאן מעודדים האדריכלים חשיבה שונה, שאינה מחייבת להוציא את המקסימום שאנו יכולים על מקסימום השטח (כמו שרובנו רגילים במקרה של שיפוץ). "רוב האנשים רוצים לבנות כמה יותר, ואנו אומרים: 'בואו נבחן את זה'", מסבירים האדריכלים, "המשאב הכספי הוא נתון וככל שהבית גדול, לכל מ"ר יהיה פחות כסף. אם במקום זאת נגדיר בדיוק את הצרכים שלנו ונגיע ליחידה מדויקת יותר, נוכל להשקיע יותר פר מ"ר, וכל מ"ר יהיה איכותי יותר. לא יקרה כלום גם אם נחסוך. הגישה שבונים כמה שיותר מייצגת חשיבה מאוד צרכנית וגוררת גם עלויות נלוות. אחרי 5-10 שנים צריך לשפץ ולתקן, והדבר גורר עלויות נוספות החוזרות שוב ושוב".
בנוסף לשלושת המרכיבים שציינו הוסיפו האדריכלים 4 אלמנטים נוספים המרכיבים את המדד. 4 המרכיבים הנוספים מאפשרים לאדריכלים לעבוד מול הלקוחות ומהווים גם כלים לתכנון עבור האדריכלים עצמם.
מחפשים אדריכל ולא מצאתם ?
צילום: גדעון לוין
את ארבעת המרכיבים ניתן לתמצת בארבע כותרות: חללים חופפים, חללים ארוזים, ייעול תנועה וחללים מוגדרים.
חללים מוגדרים: על פי חוק התכנון והבניה, "חדר" מוגדר כחלל בגובה מינימלי של 2.5 מ', שטחו הכללי לפנות 8 מ"ר והרוחב המינימלי בין קירותיו הוא 2.60 מ'. חדר חייב להכיל חלון ודלת. האדריכלים מציעים לבחון את ההגדרה הזו, ולא חייבים להגדיר פעולות לפי חדרים.
למשל, בשיפוצים אנו מגדירים הרבה צרכים כ"חדרים" (חדר עבודה, חדר שינה, חדר משפחה וכו'). פעם היו גם חדרים שיועדו למטבח ולסלון, כאשר בימינו כבר מדובר בחללים שאינם תחומים בחדרים. כשאנו סופרים חדרים במקום פעולות, אנו מגדירים ותוחמים הרבה שטחים כשאולי לא היה בכך צורך.
"לדוגמה, היו בני זוג שאמרו לנו שהם צריכים חדר עבודה", מספרים אביצור ורוסמן, "ואמרו בנוסף שהם אוהבים להיות ביחד. למעשה, הם לא היו צריכים 'חדר עבודה' אלא אזור לעבוד בו שיכול להיות ממקום גם בחלל המרכזי. ההבנה הזו חסכה כמה מטרים טובים שהלכו לטובת חדר שינה".
ייעול תנועה: הכוונה במרכיב הזה של המדד הוא להימנע מתנועה ריקה, או תנועה שאין בה פונקציה. הדרך הטובה ביותר להסביר את העניין היא לתת את את הדוגמה של מסדרון. מסדרון הוא חלל שיש פה תנועה ריקה. אין לו שום פונקציה אחרת מלבד מעבר ממקום למקום. "גילינו שבחללים כאלה ניתן להכניס תוכן. למשל, למקם פינת עבודה במסדרון", מסבירים האדריכלים, "אגרונומית זה יכול לצאת נפלא. המסדרון משמין ונוסף בו חלל לעבודה. במקום חדר השתמשנו במעבר לפעילות".
חללים חופפים: החפיפה היא דרך ליצור חללים קומפקטיים ויעילים נוצרת כאשר יש שני אלמנטים המתחרים על אותו חלל ומקיימים שימוש משותף. למשל - כאשר יש חדר סלון נפרד וחדר מטבח נפרד, הם עלולים ליצור תחושה צפופה יותר מחלל משותף המאפשר את שתי הפעולות.
אחת הדוגמאות שנתנו האדריכלים מתכנון שעשו היא של לקוחה העובדת מהבית כמעצבת. מה שעשו האדריכלים הוא יצירת חלל נוסף לעבודה בתוך ארון, הנפתח במהלך היום, מגדיל את שטח חלל השינה והופך אותו לחלל מואר וגדול המשמש לעבודה. בערב ניתן לסגור את הארון ולבטל את החלל הנוסף, והחדר הופך לחדר שינה בלבד. כאשר מרוויחים שתי פעולות באותו חלל חוסכים במ"ר, ובשטח עירוני כל מ"ר גם שווה הרבה מאוד כסף שנחסך - רק בשל שינוי שיטת החשיבה.
פינת עבודה נפתחת
חללים ארוזים: העיקרון של חללים ארוזים מתייחס לחללים שאינם יומיומיים, שהשימושים שלהם הם לעתים רחוקות ולכן ניתנים לקיפול ופתיחה כשיש צורך בכך ואינם תופסים מקום בשגרה. אחת הקונבנציות המוכרות בהקשר הזה היא שולחן האוכל הגדול, המשמש אותנו פעם בחודשיים כשבאה המשפחה המורחבת אך בשגרה נזרקים עליו המפתחות, הדואר וערימות הכביסה. אחד הפתרונות הוא ליצור שולחן מתקפל, ולהסתפק בדלפק במטבח לארוחות היומיומיות, כך חוסכים מטרים נוספים בבית.
"מדד הקומפקטיות" מורכב מנוסחה מורכבת, עם אלגוריתם הבודק את כל המרכיבים בתכנון מסוים, המביאים למספר מסוים של נקודות וממנו מתקבל דירוג באמצעות כוכבים. אביצור ורוסמן מדגישים כי אין צורך באמת לרדת לרמה המספרית המדויקת של המדד (המשמש אותם ככלי פנימי לתכנון), אלא להבין רק את העקרונות. הם מציעים את עקרונות המדד כידע לשימוש הציבור, שיוכל להיעזר בו בתכנון לבניה או שיפוץ.
שולחן אוכל מתקפל
מהי תפיסת העולם העומדת מאחורי הגישה התכנונית הזו?
המדד מגיע מתוך אמונה באורח החיים העירוני, מגישה המייחסת חשיבות לזמן איכות משפחתי, חיסכון באנרגיה ובניה ירוקה. לדברי האדריכלים, אחד האבסורדים המסתתר בתקנים של בניה ירוקה הוא קבלת ציון גבוה על בית במדבר כי הוא ממחזר אך מן הצד השני דורש שימוש בהרבה כלי רכב. לדבריהם, דווקא מגורים במרכז עירוני שנתפס מפויח הם חסכוניים וירוקים, כי כך נעשה שימוש בפחות חומר וניתן להתנייד ברגל או באופניים. בנוסף, הם מדגישים כי המדד אינו תל אביבי אלא מתייחס לכל עיר שהיא, ולכל סביבה המשרתת את הקיום המשפחתי, יש בה שירותים קהילתיים ומקום עבודה קרוב.
עבור מי שמשפץ דירה, היכרות עם העקרונות הללו יכול להוביל לרעיונות חדשים ומקוריים לניצול מיטבי של החלל, בדיוק לפי צרכינו. אם כבר תכננתם את החלל לפי רצונכם ואתם מחפשים קבלן עם המלצות שיבצע את התכנית, אתם מוזמנים לחפש באתר שלנו.