בניה קלה: היתרי בניה

היתר בניה הוא האישור שמעניקה הוועדה המקומית לתכון ולבניה, בהתאם לחוק התכנון והבניה ותקנותיו, ובהתאם לזכויות והוראות הבניה שנקבעו באזור. קרן חשפיה, מנהלת מרכז להיתרי בניה, מסבירה כי את הטפסים לקבלת ההיתר מגיש בעל מקצוע רשום: הנדסאי, אדריכל או מהנדס מטעם המשפצים. חלה חובה על המשפצים ליידע את כל בעלי הזכויות במקרקעין בדבר השיפוצים (את הבית הצמוד אם מדובר בדופלקס או את השכנים בבניין משותף).
כאשר מדובר בבניה צמודת קרקע או בבניין שעושה תוספת בניה, יש צורך במפה טופוגרפית ערוכה על ידי מודד מוסמך. הוועדה המקומית דורשת תנאים התלויים בגורמים נוספים כמו כיבוי אש, משרד הבריאות, פיקוד העורף אישור תשתיות אשפה, חשמל ועוד. יש צורך להביא גם אישורים מהגורמים הללו. תהליך הוצאת אישור בניה לשיפוץ ייקח לפחות חצי שנה. תהליך הוצאת אישור לבניה מאפס יאריך לפחות בשלושה חודשים את התהליך. הצד החיובי: זה משאיר לכם יותר זמן למציאת קבלן בניה קלה איכותי.  

מתי יש צורך להוציא היתר בניה?

ראשית, חשוב להזכיר כי אלא אם מדובר בשינוי פנימי כמו למשל החלפת ריצוף, צביעת קירות או הוספת מחיצה, יש צורך בהוצאת היתר בניה. כמובן שהדבר תקף גם למבנים בשיטת הבניה הקלה. על פי החוק, המקרים בהם יש להגיש בקשה להיתר הינם:

• הקמת בניין חדש, הריסתו או הקמתו מחדש.
• כל תוספת לבניין קיים. תקף כמובן גם במקרים שהבניה נעשית מחומרים קלים.
• כל שינוי שהוא בקירות החיצוניים.

להוצאת היתר בניה נדרש לפנות לאדריכלים המומחים בנושא על מנת להגיש את הבקשה לעירייה - לרשימה לחצו כאן!

מה ההבדל בין הגשת בקשה להיתר לבניה קונבנציונלית לבין היתר לבניה קלה?

אין הבדל משמעותי בין הגשת בקשה להיתר בניה בין הבניה המסורתית לבין הבניה הקלה. מלבד כמובן ציון העובדה שמדובר בבניה קלה במסמכי הבקשה לאישור.
בשורה התחתונה, ההבדל בין היתר לבניה מסורתית לבין היתר בניה למבנה בשיטת בניה קלה, קשור לשני סעיפים מרכזיים: איסוף פסולת וכיבוי אש. בניה קלה היא בהכרח נקיה הרבה יותר, ולכן בהיתר לבניה כזו יירד הסעיף המופיע בהיתר לבניה קונבנציונלית המחייב לדאוג לפינוי הפסולת לאתר מורשה. אמנם סעיף אחד יורד, אך במקומו מתווסף סעיף אחר שאינו כלול לרוב בבקשה להיתר בבניה הקונבנציונלית: נושא כיבוי האש. בשל העובדה שלא כל החומרים בבניה קלה תמיד עומדים בתקן כיבוי אש, יש צורך באישור כיבוי אש ולהמציא תו תקן לחומרים בהם משתמשים בבניה הקלה.

מה קורה במקרה של הגשת היתר לבניה קונבנציונלית והחלטה מאוחרת על בחירה בבניה קלה?

במקרה כזה צריך לגשת שוב לעירייה או למועצה המקומית, ולקבל אישור החלפת חומר בחומר. לא צריך לחזור על כל ההליך כולו של דיון בבקשה, אלא רק להגיש מסמכים חדשים לבודקי התוכנית עם ציון של סוג חומר בניה. התהליך לוקח פחות זמן מתהליך הנפקת אישור בניה מאפס, ופשוט יותר מבחינה מערכתית. בדרך כלל, אם לא נעשים שינויים בצורתו של המבנה ובשטח שלו, אפשר גם להגיש את הבקשה כבר אחרי תחילת הבניה ואפילו לקראת סופה, במסגרת בקשה לאישור שינויים. למרות העובדה שהתהליך פשוט יותר, פעמים רבות לא מוגש מחדש ההיתר, למרות שהדבר מתחייב על פי חוק. הסיבה לכך היא חוסר הרצון לעבור עוד תהליך בירוקרטי, קטן ככל שיהיה, אחרי שכבר התקבל אישור שהיה כרוך בתהליך לא קצר. כמובן שמומלץ לקחת נשימה וכן להוציא את האישורים הנדרשים בחוק.

האם התהליך זהה כשמדובר בהרחבות ותוספות?

התהליך זהה לחלוטין גם כאשר מדובר בתוספת על הגג או בתוספת למבנה, אם כי במקרה כזה יהיה קצר יותר מהליך הוצאת היתר לבניה מאפס. כאשר מדובר בתוספת על הגג ישנם מקרים בהם תהיה העדפה לבניה קלה על פני בניה מסורתית. הדבר נכון למשל במקרים של בניינים ישנים במיוחד, שמשקל כבד מדי עליהם עלול להיות בעייתי. לכן תהיה העדפה לשיטת הבניה הקלה, זאת בשל המשקל הקל יותר של החומרים. בחירת החומרים תיעשה עוד לפני שלב הגשת הבקשה, וכל בקשה להיתר מחויבת בחתימת מהנדס קונסטרוקציה. לכן, בעיה כלשהי בתכנון הקשורה לבטיחות, או העדפת צורת בניה על פני אחרת, אמורה לעלות עוד לפני שלב הגשת הבקשה לאישור. כלומר, הוועדה המקומית לא תחייב לעבור לבניה קלה כשמדובר בתוספת בניה על גג של בניין ישן, מכיוון שמהנדס הקונסטרוקציה כבר יעשה זאת מראש.