צבעוניות ויצירתיות במרכז תל אביב

נמצאים לפני שיפוצים כלליים בבית? כדאי שתעצרו. מנסיוננו, כמי ששומעים לא מעט סיפורי שיפוצים, ניתן ללמוד הרבה מתהליכי שיפוץ דירה שעברו אחרים על מה רוצים או לא רוצים בשיפוץ שלנו. לכן, כדאי לקחת רגע לקרוא את סיפור השיפוץ על עירית ואמיר, ששיפצו דירת 4 חדרים בתל אביב.

אמיר ועירית הם זוג צעיר שהחליטו לאחר לידת ביתם לשפץ את הדירה בבעלותם. במקור היתה זו דירה תל אביבית הבנויה כמו הרבה דירות טיפוסיות של פעם, כשהסלון והמטבח מופרדים לחלוטין, ואין אווירה של מרחב פתוח. "הרעיון היה כמו בדירות הישנות שבעלת הבית תארח בסלון, ולא יראו את המטבח שלה", מספר אמיר, "אנחנו רצינו לפתוח כמה שיותר. הורדנו קיר שהיה בין הסלון לחדר השינה, והפכנו אותו לחדר גדול, חלל שבו נמצא המטבח והסלון. הקטנו את השירותים הקודמים שהיו בדירה ואת מרפסת השירות ביטלנו, וזה הגדיל את חדר הילדים והאמבטיה. בחדר השינה שלנו יצרנו מקלחת נוספת, שלא היתה".

את התכנית האדריכלית לשיפוצים יצרה עבור הזוג אדריכלית חברת משפחה, שבנתה את התכנית אך לא היתה מעורבת בשיפוץ דירה עצמו. היא בנתה עבור השיפוץ כתב כמויות והשיפוץ כולו החל בטבלת אקסל שבה פירטו בני הזוג את כל מה שידרוש. "בכתב כמויות ראינו את כל מה שנצטרך בבחינת עבודת הקבלן: חשמל, עבודות אינסטלציה, צבע, טיח..", מסביר אמיר, "אז אמרנו: 'מה עוד נצטרך לשיפוץ דירה מעבר לעבודת הקבלן: אלומיניום, קרמיקות, גופי תאורה, מכשירי חשמל, ריהוט ודלתות. כך בנינו את התקציב שלנו".

איך נבחר הקבלן לשיפוץ דירה?

"אחרי כתב הכמויות לקחנו שלושה קבלנים, שנתנו לנו הצעות מחיר. התרשמנו בעיקר מה'וויב'. מה שהנחה אותי זה האינטגריטי שלהם. איך בדקתי? נגיד שקבענו בשעה 12, פשוט ראיתי אם הם באמת מגיעים מתי שקבענו, ואם לא למה. אחד למשל איחר בחמש דקות והודיע. אחד הודיע שהוא מאחר ברבע שעה, ואיחר בחצי שעה. כך מבינים איך תיראה ההתנהלות מול בעל המקצוע. הדרך הכי טובה לדעת איך אדם יתנהג בעתיד זה לראות מה עשה בעבר".

הבניין בו שוכנת הדירה הוא בניין לשימור, ולכן לא ניתן היה לבצע שום שינוי שישפיע על המראה החיצוני של הדירה, העובדה הזו הכתיבה ויתור על כמה אלמנטים שהשניים רצו להוסיף בשיפוץ דירה כמו להוסיף חלון במקלחת והגדלת החלון בחדר השינה של הילדה. אחרי גיבוש התכנית ובחירת הקבלן, התרכזו השניים בקניית מוצרי הגמר לבית, שישתלבו בסגנון עיצוב וינטג'י, המשלב ישן, חדש ומחודש. מה שלמדו עירית ואמיר מהר מאוד בתהליך השיפוץ הוא שחשוב להתמקח. "אין מצב שאתה עושה שיפוץ דירה ולא מתמקח", אומר אמיר, "חייבים להוריד 10 עד 20 אחוז ממה שמציעים לך. לא היה דבר אחד שקנינו מבלי להתמקח, ולמדנו שבדרך כלל באים לקראתך".

אחד מהמוצרים הראשונים שהיו צריכים לבחור היה הריצוף. אמיר: "קנינו את הריצוף בחנות שנקראת סמרה מול הדיזנגוף סנטר. חנות שכתוב עליה בגדול: 'חיסול: 50 אחוז הנחה'. חנות שהיא ממש אייטיז והכל מסודר שם בצורה די מזעזעת וצריך דימיון כדי להבין איך אתה עושה את זה בבית שלך. בסוף עלה לנו רק 57 ש"ח למ"ר, שזה מחיר ממש ממש זול".

הרצפות שנבחרו הן רצפות גרניט פורצלן אפורות, בגודל של 60 על 60. "היתה לי התלבטות אם לקנות רצפות מאט או לפטו, שזה אומר חצי מבריק", אומר אמיר, "בדיעבד זה הכי גאוני לקנות מאט, כי כל מי שלוקח מבריק עושה את טעות חייו, במיוחד בבית שיש בו חלונות גדולים. ראיתי את זה אצל חברים. אם ניקית את הרצפה ומישהו עבור עם רגל יחפה השומן מיצר כתם על הרצפה, וזה נראה מלוכלך כשיש חלונות גדולים והרבה אור".

איך בחרתם דווקא את הרצפות האלה?

עירית: רצינו משהו דמוי בטון, אבל חם יחסית. בדקנו בכל מיני מקומות והיינו באיציק ורועי, בשרוני קרמיקה ובסמרה. מצאנו שיטה לזכור את מה שאהבנו בכל חנות. אני, למשל, אחרי שעתיים במקום עם קרמיקות הרגשתי שהמוח שלי מתפוצץ. לכן צילמנו הכל ורשמנו לעצמנו מה אהבנו מכל מקום וכמה כל אריח עלה. אחרת לא זוכרים כלום, בעיקר אם עברו כמה ימים".

אמיר: "היתה התלבטות על הגודל. חשבנו אלי לעשות 80 על 80, שהיה יותר יקר. בסוף החלטנו על ה-60 על 60, בגלל גודל החלל. הדירה שלנו לא גדולה, ואם משהו נשבר או שאני ארצה להחליף, אני אצטרך להחליף חצי רצפה בגלל זה. זה עדיין מרגיש כמו מרצפות גדולות. 80 על 80 מתאים לדירות של 140 מ"ר, משהו באמת מאסיבי וגדול".

הריצוף האפור יושם בסלון, במטבח ובחדרי השינה. בחדרי האמבטיה בחרו בריצוף מצויר בסגנון וינטג', שדווקא נקנה בשבוע הראשון של העבודות.

אמיר: "המרצפות בחדרי האמבטיה הם מ'שרוני קרמיקה'. החלום היה ללכת יותר וינטג' ולעשות את כל הרצפה ברצפות בטון מצויירות כמו בתל אביב של פעם. בהתחלה חיפשנו בחנויות, וראינו שהמחירים מטורפים. המחיר הכי זול הוא 350 ש"ח למ"ר. אבל המחיר לא הבהיל אותי כמו התחזוקה של הרצפות האלה.

צריך ליישם עליהן סילר, וכל פעם שנשפך עליהן מים נותר כתם. הבטון פשוט סופג הכל ולכן החלטנו לרדת מזה. המרצפות שנבחרו לשירותים בסופו של דבר הן מרצפות מצוירות עם תבליט. התבליט מאד עדין, והלכלוך לא נשאר בין החורים. התבליט נועד כדי למנוע החלקה, והרצפה נראית מהמם. כל האופציות האחרות שראינו של הריצוף המצויר היו אופציות מכוערות, שנראו פייק".

איפה נרכשו הדלתות?

עירית: "קנינו את הדלתות בדלתות אלון ביריד בניית הבית שהיה בגני התערוכה. היינו במקום אחר בנווה ימין, ולמדנו שצריך ממש להסתכל טוב על הדלתות ולהבין שאם בתצוגה זה לא נראה יפה, זה גם לא ייראה יפה בבית שלך".

אמיר: "בחרנו בדלתות במילוי פלקסבורד, שזה חומר קצת כבד יותר ומונע יותר רעשים. זה היה מאוד חשוב לנו".

עירית: "לכן גם כל החלונות שלנו כפולים… לגבי הדלתות, קיבלנו הצעת מחיר מ'דלתות חמדיה' של 12,250 ש"ח בעבור 5 דלתות. בסוף שילמנו בדלתות אלון קרוב ל-8,000, זה הבדל גדול. הסיבה היא גם התמקחנו וגם שהלכנו למקום זול יותר".

המטבח, שהוא אחת מפינות החמד של הבית, נעשה ב-22 אלף, כמעט התקציב המקורי שהיה 20,000, תקציב נמוך למטבח חדש או שיפוץ מטבח.

עירית: "הלכנו ל'מטבחי פשטות'. מקום של מטבחים שהם מאוד וינטג'ים עם ידיות ופירזולים של פעם. אמרנו להם שהתקציב שלנו הוא גג 20 אלף ש"ח. הם צחקו עלינו ואמרו שאנחנו חיים בסרט, ונשלם פי ארבעה מזה".

אמיר: "בסופו של דבר, מה שעשינו היתה בחירה מעולה. הלכנו לנגר שעשה לנו הכל מאפס. האדריכלית הפנתה אותנו אליו. את הכיור קנינו באיקאה, זה כיור וינטג'י, שמתחיל מהקיר ובולט החוצה בכוונה. מה שהיה משונה הוא שבמקומות של שיש שהגענו אליהם לוקחים מחיר הכולל גם את השטח של השיש, כי לרוב מסביב לכיור יש גם שיש, אבל הם לא לוקחים בחשבון מקרים שבהם זה לא כך".

עירית: נכנסו לפרביטל שזו חנות נחשבת, והם רצו 5,800 על השיש. כולל השטח של הכיור, אין בו שיש בכלל..".

אמיר: "בסוף עשינו שיש אצל איש שיש שהנגר הפנה אותנו אליו. היתה התלבטות ממש קשה כי אני נורא רציתי משהו כהה-אפור, שיתכתב עם הרצפה. עירית לא רצתה שיהיה יותר מדי אפור והמרחב פה קטן והיא לא רצתה שזה יקטין אותו יותר. בסוף הלכנו על השיש הזה שהיה נראה לי בחנות הרבה יותר כהה ופה בדירה נראה לנו אחלה".

חתמתם על הסכמים עם בעלי המקצוע המשלימים?

אמיר: "לא חתמנו על הסכמים עם בעלי המקצוע המשלימים, וגם לא שילמנו להם עד שראינו שהכל פרפקט. עבדנו עם אנשים שהרגישו לנו אמינים. סך הכל גם עבדנו עם אנשים שמישהו קרוב המליץ עליהם, אז אלה אנשים שאתה לא חושב שהם יעשו פאדיחות".

מה לגבי תהליך השיפוץ? היו הפתעות בדרך?

אמיר: "ודאי, היו כל מיני הפתעות ודברים לא צפויים. למשל, הבריקים לחיפוי הקיר של המטבח וחדרי הרחצה: ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים ומצאנו אותם במחיר של בערך 200-230 ש"ח (שזה היה זול ביחס לאחרים שראינו). כשהקבלן ראה את הבריקים האלה הוא רצה לחייב אותנו כמעט כפול על העבודה של היישום. הבריק הוא עם פאזה, וכשמיישמים בריקים כאלה יש הרבה דברים שמקשים עליך. קשה לשלב בין בריקים שחתוכים לבין שלמים, יש בעיה עם הזוויות.. הזמנו בנוסף חלקים מיוחדים, כמו קרניזים, עבור הזוויות. יצא שהבריקים דרשו יותר זמן ויותר עבודה ולכן לא היתה גם יצירתיות. אני הייתי כל הזמן עם ארבע עיניים על העובדים לראות שהם מיישמים את הבריקים כמו שצריך".

עירית: "יש שני דברים שהרגשתי שפספסנו איתם, כמו למשל תכנית החשמל. נורא לשים לב איפה ממוקמים המתגים והשקעים, הכמות וגם המיקום. האדריכלית עשתה לנו את תכנית החשמל ולא מספיק שמנו לזה לב. לא ישבנו איתה על זה, ויצא מאוד לא נוח מבחינת המתגים, שנמצאים מאחורי הדלת כשהיא נפתחת. זו אולי טעות שלנו, כי היא עשתה את המתגים מצד אחד מתוך הנחה שהדלת תיפתח לכיוון הזה אבל כשבאו המתקינים נתנו להם לפתוח לכיוון השני ולא לקחנו בחשבון את המיקום של המתגים. אלה דברים שצריך ממש להשקיע בהם תשומת לב".

החשמל בבית היה של פאזה אחת ובמהלך שיפוץ דירה הועבר לתלת פאזי, אמיר ועירית למדו שזה גם חלק שצריך להיות מוכנים לו מראש. "צריך גם לבקש מחברת חשמל אישור לדבר הזה והם צריכים לבוא לביקורת", אומרת עירית, "לוקח הרבה זמן עד שזה קורה, וזה יצר עיכוב. הזמנו אותם בשבוע הראשון של ההריסות, והם הגיעו אחרי חודשיים-שלושה. גם לא עברנו את הביקורת והם היו כאן שלוש פעמים. כדאי לקחת בחשבון שזה זה לוקח זמן ועולה 2,500 ש"ח, תשלום לחברת החשמל".

מה שמבדיל שיפוץ דירה של עירית ואמיר משיפוצים אחרים הוא העובדה שחלק מהרהיטים והאביזרים שופצו או נבנו על ידי אמיר, וכמעט כל גופי התאורה, כמו גם אביזרי נוי שונים נרכשו באליאקספרס. את השולחן הגדול במטבח, המתפקד גם כאי, הכין אמיר בעצמו ממשקוף של דלת, עליו רלסים צבעוניים ומעל - זכוכית. "הרלסים הגיעו ממפעל נטוש של בדידים שלמדו איתם מתמטיקה פעם", אומר אמיר, "חיברתי את כולם על משטח הדלת, הזמנתי זכוכית מחוסמת שהיא בול בגודל וזהו.

הזכוכית מונחת על המשטח וניתן להוציא אותה ולנקות. את העץ של הדלת שייפתי, צבעתי ושוב שייפתי, ואז שמתי לכה. רצינו שזה יהיה שולחן אוכל וגם משטח עבודה כי אין לנו הרבה שטח עבודה במטבח, אז עשינו את זה בגבה של השיש. 90 ס"מ בערך. הכיסאות היו כיסאות בר שחתכנו אותם, כדי שיהיו יותר נמוכים. הם גם כיסאות ישנים שזרקו בעבודה שלי וצבעתי אותם.  הכנתי גם ספסל תואם לשולחן מאותם חומרים של השולחן".

עוד שיפוצי רהיטים שעשה אמיר בבית הם צביעה של שנדליר בסלון בצבע טורקיז באמצעות שתי שכבות של ספריי צבע, צביעת חלון העץ בחדר השינה ושיפוץ שולחן וינטג' שבין המטבח לסלון. "זה שולחן שמצאתי ברחוב והיתה עליו פורמייקה מזעזעת", מספר אמיר, "קניתי לוח פליז בדיוק במידות של השולחן והדבקתי עם דבק סיליקון. גם שייפתי וצבעתי. מה שהיה חשוב לי הוא לא לומר ביי ביי למה שהיה קודם בבית. לא רציתי שיגידו 'וואו, איזו דירה מודרנית' אלא שירגישו שיש נגיעה לישן, שזה מכבד את מה שהיה פה קודם".

כלל ההוצאות על התאורה בדירה של עירית ואמיר הסתכם ב-4,000 ש"ח בסך הכל, בשל העובדה שרובה הוזמנה באליאקספרס. השניים מעריכים כי במידה והיו רוכשים את כל המוצרים בישראל, לא היו משלמים פחות מ-10,000 ש"ח. "חסכנו בערך 40-50 אחוז ממה שהיה עולה לנו אותו הדבר בארץ", אומר אמיר, "בהתחלה היה לנו חשש להזמין יותר מדי דברים כי חששנו שאולי הרמה תהיה נמוכה, לכן הזמנו חלק מהגופים תוך כדי שיפוץ דירה וחלק לפני.

הזמנתי בהתחלה 2-3 גופים, שעליהם שילמתי במקום 400 ש"ח, 35 דולר לגוף תאורה. ידעתי מראש שאני רוצה לייצר גוף תאורה אחד אקלקטי מעל האי במטבח. רציתי גוף תאורה מאסיבי בעל נוכחות, שמורכב מכמה גופים שונים, ושיש משהו מחבר בין הגופים דבר כזה היה עולה לי כמה אלפים בחנויות תאורה בארץ". את גוף התאורה יצר בסוף אמיר בעצמו, מ-7 מנורות שונות המחוברות על פס אחד. 5 מתוך המנורות הללו נרכשו באליאקספרס ושתיים האחרות בשוק הפשפשים. בנוסף, הוזמנו מאליאקספרס כיסויים לכריות, פירזולים  למטבח (במחיר של 10 ש"ח לידית במקום 40 - 80 ש"ח) וכיסוי חדש לספה לפי מידה.  

חששתם להזמין כל כך הרבה פריטים?

אמיר: "יש כמובן סיכון, אם מגיע מוצר ומגלים שהוא לא טוב. אבל אז תמיד יש את האפשרות לקנות בארץ באותו רגע מוצר חדש. זה כמעט לא קרה. כן היו כמה פאדיחות קטנות אבל בסך הכל זה היה שווה את זה".

אילו עצות הייתם נותנים עכשיו למי שנמצא לפני שיפוץ דירה?

"עירית: "כשמגיעים לתקציב ורואים כמה אמור לעלות כל דבר, צריך להוסיף לזה 20 אחוז. זה ממש חשוב".

אמיר: "נכון, זה הכרחי עבור בלת"מים, או שברגע האחרון מבינים שרוצים קרמיקה אחרת, ושזו שקניתם לא מתאימה. לא להבהל אם הקבלן שיפוצים אומר שמה שקנית יעלה לך יותר כסף. לא לפחד להתמקח. זה שהוא התחיל את העבודה לא אומר שאין מרחב תמרון עכשיו".

עירית: "אם יש שינויים במה שסוכם עם הקבלן חשוב לכתוב אותם. אנחנו היינו בקשר במייל עם הקבלן באופן די קבוע, כי צצו דברים, הוסיפו לנו נקודות חשמל שלא היו בתכנית המקורית. הכל היה במייל עם כל הפרטים". 

אמיר: "לפני שסוגרים על שיפוץ דירה כדאי ללכת ולבדוק בדיוק מהם מוצרי החשמל שאתם רוצים שיהיו בבית. אם למשל חושבים שיהיה צורך בגיבוי של תאורה במראה לשירותים חייבים לבדוק אם יש נקודת חשמל. תמיד ניתן לעשות דברים בדיעבד אבל זה קצת פחות טוב".

עירית: נורא חשוב לחשוב על הצרכים בתכנון, כי לכל אחד יש צורך אחר. הרבה אנשים היו אומרים שחדר השינה שלנו קטן. אבל מבחינתנו - שם אנחנו ישנים ואנחנו לא צריכים מרחב בחדר השינה, אבל כן היה חשוב לנו שיהיה מקום נרחב לחדר הילדים. חשוב גם לחשוב אם תרצו למכור את הדירה בהמשך, ולא לעשות דברים שנורא מתאימים רק לכם, כמו שיש גבוה מדי".

עירית: "עוד דבר שכדאי לעשות ואנחנו עשינו, הוא שכל פעם שראינו שמשהו יקר שאלנו מה אפשר להוריד כדי שזה יוזיל לנו את המחירים. הרבה אנשים, למשל, ממשיכים עם הארונות שייצמדו למקרר. אבל זה עלה עוד 1,200 אז ויתרנו על זה".

אמיר: "אחת הבעיות הכי גדולות בעיצוב זה העניין של לדמיין. כמו עם צבעי הארונות במטבח. אתה לא רואה איך זה נראה, והרבה פעמים אתה צריך לקחת סיכון ובמקום לקחת סולידי דווקא ללכת על מה שנראה יותר נועז. זה לרוב משתלם".

עירית: "חשוב לזכור שהצבע בקטלוג ייראה כהה יותר מהצביעה. לפחות כך מהניסיון שלנו. לכן כדאי לקחת טון אחד כהה יותר, כדי שייצא כמו הקטלוג. אם היינו לוקחים את הצבע המקורי לארונות המטבח שלנו, זה היה נראה כמעט לבן".

אמיר: "אם היה לנו בית גדול יותר, היינו עושים צבע כהה יותר".

עירית: "הוא כבר מתכנן את הבית הבא".